בלוג
קפיצת מדרגה בתהליכי למידה – פדגוגיות חדשניות
- 18 באוגוסט 2020
- פורסם על ידי: רן
- Category: כללי
קפיצת מדרגה בתהליכי למידה – פדגוגיות חדשניות לשינוי שיטות החינוך/
Center for Universal Education at Brookings – Policy Brief September 2019
להלן תרגום של חלקים מתקציר המדיניות שבנדון. לשימושכם.
חלק ראשון: 6 אשכולות של פדגוגיות אשר יכולות להביא לכדי קפיצת מדרגה בחינוך:
- אשכול 1: למידה מעורבת (היברידית)
אשכול זה משתמש בלמידה מקוונת להעביר תוכן בצורה חדשנית וגמישה ונותנת מענה לשונות בצרכי התלמידים. בתרחיש הלמידה המעורבת יש לתלמידים שליטה מסוימת על הקצב, המיקום, התזמון והתוכן שהם לומדים. גם למורה יש גמישות מסוימת בהנחייה מותאמת אישית על פי קצב התקדמות התלמיד. מודל הרוטציה (באשכול הלמידה המעורבת) מתאים במיוחד ליעד של קפיצת מדרגה. בגישה זו קבוצת תלמידים, נעה בין למידה מול מחשב ללמידה פרונטאלית בכיתה. לתלמידים מסוימים אפשר להתאים גם לוח זמנים אישי. התקציר מציין את לימוד השפה השניה כמתאים במיוחד לגישה זו.
)הערת ״מגשימים״: דוגמה לכך אנו חווים בימי הקורונה. שוו בנפשכם למידה ב zoom משולבת ב roojoom ומפגש בכיתה אחת לשבוע. במודל עתידי כנראה נכון שכך יעבוד בית הספר. התלמידים יבקרו במתקן עצמו מחצית מהשבוע ושאר הלמידה תהיה עצמאית או מרחוק בשימוש טכנולוגיות. הדבר ייתן מענה לגידול הצפוי באוכלוסיה בישראל, בצד כישורים ומיומנויות רלוונטיים לימינו).
- אשכול 2: חשיבה ״מחשבית״ (מלשון מחשב)
חשיבה ״מחשבית״ מתייחסת ליותר מאשר למידת תחום המחשבים בבתי הספר. זו שיטת חשיבה המתבססת על תהליך פתרון בעיות כפי שמצוי באקדמיה בתחום מדעי המחשב, אך לא רק בתחום זה. זהו תהליך המפתח חשיבה שאפילו אינה מחייבת שימוש פיסי במחשבים. חשיבה זו אינה מלמדת כישורי מחשב, אלא מפתחת חשיבה של אופן השימוש במחשב לצרכי מחקר ופתרון בעיות. חשיבה זו מהווה תשתית לפיתוח כישורים כגון: למידה רב תחומית, התמודדות עם בעיות ללא ״פתרון בית ספר״, התמדה ונחישות בפתרון בעיות, הסבר רעיונות מופשטים, פירוק בעיות מורכבות, שונות
(הערת ״מגשימים״: הגדרת הבעיה כך שניתן יהיה לאפיין דרך פעולה, אלגוריתמים, ארכיטקטורת מידע ועוד אלו מושגים מעולם התכנות, בצד תוכנות מסייעות כגון אקסל, מקנות דרך חשיבה לוגית להתמודדות עם נושאים מדעיים ומופשטים ומשמשים כר ליצירתיות).
- אשכול 3: למידה מתוך חוויית התנסות
אשכול זה מכיל קבוצה של גישות, ביניהן למשל למידה מבוססת פרוייקט ולמידה מבוססת מחקר אשר מציבים את הלומד ישירות מול נושא נלמד.גישות אלו שמות את החוויה האנושית של התלמיד במרכז הלמידה. גישות אלו משלבות בין 4 מרכיבים עיקריים: ניסיון ממוקד, התבוננות רפלקטיבית על ההתנסות, המשגה מופשטת, ניסיון מעשי. למידה מבוססת שירותיות היא דוגמה מבטיחה להתנסות מעשית אשר מחברת את התלמידים לנישה ולקהילה בה הם חיים. דרך התנסות זו, לומדים התלמידים על הנושא, אך יתרה מכך, על האתגרים של הקהילה, דרכי התמודדות וערך מתן השירות לאחר.
- אשכול 4: למידה מגולמת
למידה זו מגלמת את השימוש הפיסי בגוף ולא רק את הקוגניציה. זו גישה שמאפשרת יצירה פיסית בפועל, ומגלמת בה גם כישורים אישיים ומיומנויות, אך גם חווייה ביצירת תוצר פיסי שניתן לגלם בו כישורים ויצירתיות אחרים. אנו מכירים את תכניות המייקרים. זהו סוג אחר של למידה.
(הערת ״מגשימים״: ישנם סוגים נוספים כגון טינקרינג – תיקון של מוצרים. ממליצים גם להביט ב Fixperts)
- אשכול 5: למידה מרובת שפות
גישה זו רלוונטית בקהילות מעורבות. למידה רב-שפתית מאפשרת הבנה רב-תרבותית ומאפשרת לתלמידים שאינם ילידי המקום והשפה הרשמית אינה שפת אימם, לגשר על פערים בהישגי הלמידה.
- אשכול 6: למידה משחקית
משחוק מתאר את השימוש הנעשה בעקרונות המשחק לטובת למידה רשמית. לא מדובר רק בבשיטת תכנון משחקים, אלא בכלל היתרונות הגורמים לתלמידים ללמוד.
משחוק מתחבר לנו כקשור לדברים הבאים:
- משחקים טכנולוגיים ומציאות מדומה.
- אתגר/תחרות/רמות שיש בליבת המשחק.
- כיצד מורה משלב תוכן לימודי במשחקים האלו.
אבל למשחוק יש עוד שני מרכיבים חשובים בלמידה המאפיינים משחקים: אסתטיקה וסיפור. סטוריטלינג הוא דוגמה לפרקטיקה שמאמצת מאפיינים של משחק. באמצעות סטוריטלינג ניתן לגרום לסקרנות בקרב התלמידים.
(הערת ״מגשימים״: למשל פתיחת נושא עם סיפור מתאים, שימוש בסטוריטלינג – פרומו – כדי להגביר מוטיבציה בקרב תלמידים לקרוא ספר או תוכן וכו׳, הצגת עבודות בסטוריטלינג, פיתוח דרכי חשיבה לפתרון בעיות יצירתי).